זה התחיל במייל מרוגש ממריאן שעידכן כי היא מגיעה לביקור בארץ ביחד עם הבת שלה, בת ה-17, ושהיא מעוניינת לבקר בבית נועם. מריאן התנדבה אצלנו לפני 26 שנה למשך שנה שלימה ותהתה אם מישהו בכלל יזכור אותה. אך בית נועם, כמו בית נועם, מורכב מחניכים וצוות, זוכרים יותר וזוכרים פחות, וכך היא הגיעה לביקור מיוחד ביותר בו צוות זכר אותה לחלוטין וגם מעט מהחניכים. מדהים לראות איך בית נועם נטמע בלב כל מי ש"עובר" כאן – אם במסגרת התנדבות ואם במסגרת עבודה, למשך שנה ואף יותר, בארץ ומחוצה לה.
מריאן, תודה שהפתעת
התרגשנו!
מריאן סיכמה את הביקור במילים:
Today I went back to a special place on earth – a place full of respect, joy and love.
26 years ago I worked at Beit Noam as a volunteer. It was a great time – and it was fantastic to meet all the students and the emplyees again. Thank you for letting us in.
